רש"ש על בבא קמא ט״ז א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על בבא קמא ט״ו ע״ב רש"ש על בבא קמא ט״ז ע״ב »

1 בבא קמא פתח ↗

כּוּלַּהּ רַבִּי טַרְפוֹן הִיא; רֵישָׁא – בְּחָצֵר הַמְיוּחֶדֶת לְפֵירוֹת לְאֶחָד מֵהֶן, וְלָזֶה וְלָזֶה לִשְׁוָרִים; דִּלְגַבֵּי שֵׁן הָוְיָא לַהּ חֲצַר הַנִּיזָּק. וּלְגַבֵּי קֶרֶן הָוְיָא רְשׁוּת הָרַבִּים.

2 תוספות על בבא קמא פתח ↗

ראוי לה אין שאין ראוי לה לא - אין להקשות דלמא הא דקאמר מועדת היינו לשלם מן העלייה ושאין ראוי לה אע"פ שמשלם נ"ש כר' טרפון אינו מועד לשלם מן העלייה כדאמרינן בפ"ב דף יח: ולשון מועד שייך על זה כדאמרינן הידוס אינו מועד ויש אומרים מועד ובהא קמיפלגי דמר סבר מגופו ומר סבר מן העלייה דע"כ שאין ראוי לה לא משלם כי אם חצי נזק דלקמן בפ"ב בבא קמא דף יט: בהדיא קתני גבי השן מועדת אכלה כסות או כלים משלמת חצי נזק:

1 גמרא כולה ר"ט היא רישא כו'. התוי"ט ל"ד בכאן בהביאו להוכיח דרישא רבנן מהא דהשן מועדת כו' ע"כ בחצר הניזק כו' ותנן הבהמה אינה מועדת כו' דהנך רואה דמזה אין הכרע רק מהא דקתני את הראוי לה כדמסקינן:

2 תד"ה ראוי אין להקשות כו' מועדת היינו לשלם מה"ע כו'. לכאורה אין זה קושיא דהא וחמשה מועדין דקתני דא' מהן שור המזיק ברשות הניזק ע"כ הכוונה אינה רק לשלם נ"ש:

« רש"ש על בבא קמא ט״ו ע״ב רש"ש על בבא קמא ט״ז ע״ב »